טיפולים אחד על אחד- ללא מספר מטופלים במקביל

​

מהי תסמונת מוצא בית החזה?

התסמונת הינה אוסף של תסמיני כאב וחסרים נוירולוגים אשר נגרמים כתוצאה מלחץ על העצבים ועל כלי דם אשר עוברים בשקע החזה, בין בסיס הצוואר לבית השחי. הלחץ המופעל על כלי הדם והעצבים באזור, עלול לגרום לכאבי צוואר, כאבים בכתף ובזרוע, לחולשה ותחושת נימול ולשינויים בגוון ובטמפרטורת העור.

​

מהם תסמיניה של תסמונת מוצא בית החזה?

בין התסמינים האופייניים לתסמונת מוצא בית החזה נוכל למצוא:

• תחושת עקצוצים באצבעות הידיים, בזרועות, בכתף או בצוואר

• נימול או קהות תחושה באצבעות הידיים, בזרועות, בכתף או בצוואר

• נפיחות בזרוע או בכף היד

• תחושה של כתף או צוואר תפוס

• החמרה בכאב ובסימפטומים כאשר היד מורמת מעל גובה הכתפיים

• כאבי ראש חוזרים או ממושכים

• כאבים ונוקשות באזור הצוואר, הכתפיים והזרועות

• קשיים מוטוריים בתפקוד הזרועות או כפות הידיים

• שינויים בטמפרטורת העור לאורך הזרוע וכף היד

• שינויים בצבע העור לאורך הזרוע וכף היד

תסמונת זו היא הגדרה כללית למגוון של סימפטומים שהגורם להם הוא לחץ. הלחץ יכול להיות על מבנה עצבי (BRACHIAL PLEXUSׁ) – שכיחות מאד גבוהה במקרה זה מחקרים מראים כי 90 אחוז מהמקרים הם על רקע  זה. לחץ על מבנה  ווסקולרי (כלי דם עורק או וריד)- פחות שכיח וילווה בנפיחות, כאבים ושינוי צבע (כחלחל-ורידים) של הזרוע המלווים בכאב או תחושת קור וחיוורון (איבוד גוון העור הטבעי) בזרוע - (עורק)

לעיתים ניתן לראות את הורידים השטחיים בבית החזה ובכתף מורחבים.
איסכמיה (אי אספקת דם לאצבעות כף היד)
חיוורון של הגפה.
שינוי טמפרטורה – גפה קרה.
כאב בכף היד ולעיתים רחוקות כאב צווארי או כאב בכתף.

מהי ההתנהגות האופיינית של הסימפטומים ומה הפונקציה העלולה להחמיר סימפטומים?
עבודה חוזרנית כאשר הידיים נמצאות מעל הראש כמו:מנקה,צבעי ועוד.
כיפוף כתף מעל 90 מעלות (מאמני כושר וספורטאים)
קושי בנהיגה,קריאת עיתון
תלונה עיקרית – שינה בלילה כאשר הידיים מעל הראש.

​

מהם הגורמים לתסמונת מוצא בית החזה?

המצב מתרחש בדרך כלל בין הגילאים 20 עד 50, והוא יכול להשפיע על נשים וגברים כאחד. האבחנה נראית לעיתים קרובות יותר בקרב אלו עם קיפוזיס חזה מוגבר (עקומה מוגברת בעמוד השדרה החזי), כתפיים מעוגלות ומנח ראש קדימה

תסמונת מוצא בית החזה עלולה להיווצר ב- 3 אזורים אנטומיים שונים: במעבר בין שריר המעלות (השרירים הסקלניים- scalene ) בצוואר, מתחת לשריר החזה- Pectoralis minor ובמרחב בין הצלע הראשונה לעצם הבריח. בכל אחד מאזורים אלו מופעל לחץ על העצבים השייכים למקלעת הזרוע – Brachial plexus ועל כלי הדם הכוללים את הווריד התת בריחי ואת העורק התת בריחי. הלחץ המופעל על כל אלו פוגע בתפקודם ועלול ליצור את תסמונת מוצא בית החזה.

 

הגורמים להיווצרות הלחץ וכתוצאה ממנו התסמונת, עשויים להיות: יציבה לא נכונה, מתיחת שרירים, פעילות גופנית, טראומה פיזית וגם הריון. ישנן פעילויות ותנוחות מסוימות אשר מגבירות את הסיכון להיווצרות התסמונת, בהן: עמידה או ישיבה לפרקי זמן ארוכים (אופייני מאוד לאורח החיים היושבני שרבים מאתנו מקיימים), קופאים ועובדים בפסי ייצור במפעלים, אנשים אשר נושאים משקל רב על כתפיהם ועלולים לפתח כתוצאה מכך דחיסה בשקע החזה וספורטאים אשר עיסוקם מצריך הרמה חוזרת ומונוטונית של זרועותיהם.

​

קיימות שתי קבוצות שגורמות להתפתחות תסמונת T.O.S:
1. גורמים מולדים כגון: צלע צווארית.
2. גורמים נרכשים כגון: שינויי באורך המבנים, תאונות וחבלות, לקוי יציבה, סוגי עבודה שמאפיינים עבודה עם חגורת הכתפיים והצוואר כגון עובדי מחשב, פסנתרנים, כנרים, עובדי כפיים וכו,.

כ-40% ממקרי התסמונת מלווים בבעיות נוספות כגון תסמונת התעלה הקארפלית C.T.S [לינק למאמר] במקרים נוספים נזהה גם מעורבות של פגיעה עצבית אחרת באזור ע"ש צוואר

​

– גורמים מולדים כגון: צלע נוספת הנקראת צלע צווארית הנמצאת אצל 1 אחוז מהאוכלוסיה הנורמלית העלולה לגרום ללחץ על המקלעת הבריכאלית או על כלי הדם העוברים באיזור זה.
זווית של עצם הבריח או הצלע הצווארית .
– גורמים נרכשים כגון:יציבה לקויה – בדרך כלל יציבה קיפוטית (קמר מוגבר בחוליות בית החזה) על רקע ארגונומי או מולד המתבטא בכתפיים שמוטות ושינויים באורך השרירים.
שימוש חוזרני בגפה בצורה ארגונומית/יציבתית לא נכונה (בדכ בפעילויות ספורטיביות או בעבודה מול מחשב)
הריון – במהלך ההריון משתחרר הורמון הנקרא :רלקסין הגורם לרצועות גוף האישה להימתח ולהיחלש , דבר המוביל לשינוי היציבה ואם הייתה קצת היצרות , לפני ההריון, במירווח שבו עוברים כלי הדם /עצבים ,סימפטומים יבואו לידי ביטוי בהריון עצמו.
גידול – גידול באונה העליונה של הריאות (בשלב היותר מתקדם).

​

חשוב להדגיש, במקרים רבים התסמונת יכולה להיות משולבת עם בעיות אורתופדיות אחרות ולהוות חלק מהבעיה ולא הבעיה עצמה . התסמונת יכולה להיות משולבת עם בעיה עצבית בעמוד השדרה הצווארי .
כמו כן , יכולה להיות משולבת עם בעיה עצבית אשר גורמת להירדמויות וחולשה ניכרת בכף היד נקרא: תסמונת התעלה הקרפלית , תסמונת דיי שכיחה – בעיקר סובלים ממנה נשים בהיריון, הייטקיסטים/עובדים מול מחשב, יהלומנים,נשים לאחר לידה וכו. מכאן, החשיבות העליונה באיבחון נכון של הבעיה או של הבעיות וטיפול בכל הגורמים התורמים

​

כיצד מאבחנים את תסמונת מוצא בית החזה?

על מנת לאבחן כראוי את התסמונת, נתחיל בתשאול אודות ההיסטוריה הרפואית. מתי החלו הכאבים והתסמינים הנוספים, כיצד הם החלו, מה גורם להחמרתם, האם נעשית פעילות גופנית כלשהי, כיצד נראה סדר יומך ועוד.

לאחר התשאול נבצע בבדיקה גופנית שתתמקד בתפקוד השרירים, מערכת העצבים וכלל המפרקים. תנועות ומנחים מסוימים של הגוף, משחזרים את הופעת תסמיני התסמונת ועל ידי כך מסייעים לאנשי המקצוע באבחון קיומה.

לעיתים בנוסף לבדיקה הגופנית, תידרש השלמה של בדיקות נוספות עפ"י דרישת הרופא המטפל, כמו צילום רנטגן, בדיקת EMG הבודקת הולכה חשמלית בין העצב לשריר, בדיקת דופלר או בדיקות MRI ו- CT.

אבחון נכון של התסמונת נעשה לרוב על ידי שלילת פתולוגיות נוספות כגון פריצת דיסק, דלקת גידים, תסמונת התעלה הקרפלית ועוד.

​

מוצא בית החזה? אפשר לטפל!

ישנן משפר פעולות שאמליץ לך לבצע, או לחדול מלבצע, על מנת לטפל בתסמונת ולמנוע אותה לאורך זמן. לצדם, אדריך אותך בביצוע מספר תרגילים.

• ביצוע תרגילים לשיפור היציבה. יציבה נכונה תאפשר לך לעמוד זקוף ולמנוע לחץ על הצוואר ובית החזה.

• ביצוע תרגילים המסייעים למתיחת הרקמות סביב שקע החזה.

• ביצוע תרגילים לחיזוק וייצוב שרירי הכתף והצוואר.

• שינוי ושיפור סביבת העבודה שלך כך שתותאם לשמירה על יציבה נכונה של הגוף.

• הימנעות מתנוחת שינה שבה היד מורמת למעלה.

• הימנעות מפעילות מונוטונית וחוזרת של הזרועות או הצוואר.

• במקרים של עודף משקל, אמליץ לטפל בנושא ולנסות לקדם ירידה במשקל.

• במקרים שבהם עוסקים בספורט, אמליץ לך מתי ובאיזה היקף תוכל לחזור לפעילות מלאה, ועד כמה להוריד או להימנע לגמרי בתקופת הטיפול.

​

טכניקות מנואליות מדויקות למבנים שאובחנו כגורמי הבעיה [פרקים,שרירים,רצועות עצבים דיסקוסים וכו'.]
1. טיפולי אלקטרו טרפיים ממגוונים [אולטרא סאונד,גירויים חשמליים חימום, קירור,מתיחות צוואריות קבועות ולסירוגין וכו'.]
2. תשאול והערכה ארגונומית של סביבת ומעטפת העבודה.
3. שינויי ליקויי יציבה.
4. הדרכה בתרגול מניעתי שיבוצע באופן מדורג עצמאי.

​

​

​

​

​

​

​

​

נימול:

לעתים פגיעות צוואריות מלוות גם בגירוי עצבי המתאפיין בכאב באחת מהגפיים העליונות (לא בהכרח באזור הצוואר עצמו) ובנוסף על תחושת דקירות ו/או עקצוצים בגפה, ירידה בתחושה בגפה או חולשת שרירים בגפה

​

הטיפול במקרים הנ"ל יכלול התאמת תרגילים מתאימים, מתיחות, חימום האזור, אלקטרותרפיה, דיקור, חבישות להקלה על עומסים, התאמת סביבת עבודה ובמקרים של סימפטום עצבי גם מתיחות ותנועתיות לעצב עשויות להקל משמעותית ואף להעביר את הכאב